מקצועות הלימוד

 בלט קלאסי

01

סגנון הבלט הקלאסי הוא ריקוד הבנוי על טכניקת הבלט הקלאסי. טכניקה זו הינה הבסיס למקצועות המחול הנוספים. בסיס בבלט הקלאסי יסייע לתלמידים גם בסגנונות האחרים, הן מבחינה פיזית והן מבחינת הטרמינולוגיה.

ראשיתו של הבלט עוד בתקופת הרנסאנס והבארוק. רוב המונחים ומושגי הבלט הומצאו בתקופה זו.

ארבעת עקרונות הבלט הם: עבודת ה"פוינט" (pointe work), סיבוב הירך החוצה (turn out), הקפדה על מנח "ארבעת הנקודות" ושמירה על גו זקוף.

מקור מושגי הבלט הוא בשפה הצרפתית, כאשר פירוש המושג יתאר את התנועה המחולית.

לדוגמא: תנועת ה"גליסד" (), פירושה "החלקה" והיא מתארת סוג של קפיצה שאיכותה מתארת החלקה.

מבנה השיעור זהה בכל האסכולות והוא בנוי מ-3 חלקים עיקריים:

1. עבודת בר

2. עבודת אמצע/מרכז

3. תרגילי התקדמות מהפינה

הדיסיפלינה של הבלט הקלאסי בנויה מ"סרגל מאמצים" הדרגתי, אשר מתאים לרמות וגילאים השונים.

שיעורי הבלט מלווים במוסיקה חיה, המתנגנת על ידי פסנתרים מקצועיים, שזוהי עבודתם.

 

02

מחול מודרני

03   ג'אז

ריקוד הגאז הינו סגנון קצבי, מרתק, סוחף ומהנה, אשר שאב את היחודיות שלו מהתרבות השחורה האפריקאית, אשר הביאו איתם העבדים השחורים לאמריקה בראשיתה. אותם עבדים הביאו איתם לאמריקה מקצבים מרתקים, באמצעותם היו מתקשרים בין הכפרים השונים במעבי הג'ונגלים מהם הגיעו, וכמו כן היתה להם תרבות ענפה של ריקודים ססגוניים אשר נתנו ביטוי לחיי היומיום בכפר, ריקודים שמחים למשל הולדת ילד, חתונה, ריקודי תודה לציד מוצלח או תודה לגשמי ברכה וכד'.

עם השנים אימץ האדם הלבן את הסגנון העליז והשמח ופיתח ממנו סגנון מקצועי אשר בא לידי ביטוי בהצגות, מחזות זמר, סרטים ותכניות בידור.

הריקוד לווה במוסיקה ותנועה קצבית, כמו כן ספג לתוכו השפעות שונות של סגנונות "שואו" שונים דבר שגרם לסגנון להפוך להיות סגנון רב-גוני אשר משתלב כמעט בכל מקום ובכל זמן.

שיעור מחול מודרני (שני בר-דימרי)

המחול המודרני הגיע לחיינו בעשור הראשון של המאה ה-20 (למעלה מ-100 שנה). רקדנים החלו לפרוץ את גבולות הבלט הקלאסי. שאפו דרך התנועה לבטא את עצמם ורגשות ולהפוך את התנועה לטבעית יותר.  במהלך תקופת זמן זו הז'אנר המודרני התפתח לכדי טכניקות, גישות, זרמים ועבודה פיזית מגוונת. הנה כמה מן הדוגמאות המוכרות: טכניקת קנינגהם (מרס קנינגהם), טכניקת גראהם (מרתה גראהם), טכניקת ריליס (שחרור), הורטון (לסטר הורטון), לימון (חוזה לימון), קונטקט, אימפרוביזציה ועוד.

בשיעור שלי העבודה משלבת הישענות על יסודות הטכניקה הקלאסית, גמישות, כוח, יציבה נכונה, עבודת רצפה ועבודה עם המרחב סביבנו. בשיעור נלמד דרך עבודה פיזית על האנטומיה (מבנה הגוף) שלנו ודרכים יעלות לתנועה. נפגוש מוסיקה מהארץ והעולם שתאתגר ותלמד אותנו על מגוון אפשרויות דרך הגוף.

שיעור מודרני בטכניקת הורטון (אילנה שטאייר-עומר)

לסטר הורטון פיתח את טכניקת המחול המודרני The Lester Horton Technique- בקליפורניה. הוא היה הכוריאוגרף הראשון שפיתח טכניקת מחול מודרני מקודדת בחוף המערבי של ארה"ב.

 

הפילוסופיה של הורטון הייתה שטכניקה זו צריכה להרגיש כאילו היא באה מגוף הרקדן אשר מבצע אותו, לפי יכולותיו האישיות, ולא כאילו "הלבישו" את הטכניקה עליו.  לא על ידי חיקוי אלא מתוך הבנה.   הורטון  עבד שנים רבות על פיתוח וקידוד טכניקה זו. הוא חיבר תרגילים רבים אשר מטרתם הייתה להפעיל ולבודד כל איבר בגוף. הוא האמין כי בעזרת טכניקה זו, יהיה הרקדן מסוגל להשתלב בכל סגנון.  הורטון רצה ליצור רקדן אינטליגנטי, חזק וורסטילי  בלי שיהיה מקובע לסגנון אחד בלבד. לכן שילב בטכניקה שלו אלמנטים מתוך טכניקת הבלט הקלאסי, וכן אלמנטים מהג'אז כגון תנועות אגן ובידוד שרירים Isolations.  הצורות  בטכניקה קלות להבנה ופשוטות. ויש שימוש בכל מישורי התנועה.

למוסיקה תפקיד חשוב בטכניקת הורטון. עבודה במקצבים שונים, בספירות משתנות ובאחידות יתרגלו את הרקדן המבצע הן בהיבט הפיזי והן בהיבט המנטאלי. הרקדן לא יישען  על תבניות מוסיקאליות מוכרות אלא יצטרך להיות ערני  לקצב המסוים השייך לכל אחד מן התרגילים.

כל תנועה תשאף להגיע לקצה גבול היכולת התנועתית של הרקדן מן המפרק החוצה אל האיבר, ומן האיבר החוצה אל החלל.

 04   קומפוזיציה (כוריאוגרפיה)

כוריאוגרפיה היא ארגון תנועה בחלל ובזמן, התוצר הסופי של תהליך הכוריאוגרפיה הוא יצירת מחול המיועדת להופעה בפני קהל ויש בה ביטוי שהוא מעבר לתנועות עצמן. התהליך הכוריאוגרפי מטבעו צריך שיהיה בו תהליך יצירתי, חיפוש, חקר וביטוי אישי. תהליך זה כרוך באימון רב ובפיתוח של מרכיבי המחול וההבעה המגוונים. תכנית הלימודים בכוריאוגרפיה מכוונת להכשיר את התלמידים לחבר יצירת מחול תוך התנסות מעשית. התוכנית מכוונת לאפשר לתלמידים פיתוח וצמיחה אישית בדרך של גילוי, חקר, פתרון בעיות, התמודדות עצמית וקבלת החלטות. באמצעות יצירת מחול ניתנת לתלמידים אפשרות לבטא את עולמם הפנימי: דמיון, רגשות, מחשבות, רעיונות, ועמדות ערכיות וכן לבטא את ניסיון החיים שלהם, להגיב לסביבה החומרית, התרבותית, החברתית בה הם חיים.

הקומפוזיציה בנויה משני שלבים: פיתוח חומר תנועתי וחיבורו לרצף תנועתי. פיתוח החומר יעשה באמצעות אלתור (אימפרוביזציה), גירוי שמיעתי, ויזואלי וגירוי רעיוני או מילולי. החומר שנוצר יעובד למבנה כוריאוגרפי (סולו, דואט, טריו ועוד).

בשיעור משולבות משימות מונחות, לימוד ותרגול עצמאי על ידי התלמיד, צפייה מונחית במסגרת הכיתה ומשוב עמיתים.

 05  מקצועות תיאורטיים

תלמידות המגמה לומדות היבטים תיאורטיים במחול בהיקף של 3 יח"ל לפי החלוקה הבאה:  תולדות המחול 2 יח"ל, אנטומיה יישומית למחול 1/2 יח"ל ומוסיקה למחול  1/2 יח"ל.

הלמידה מגוונת ונעה בין הוראה פרונטלית, עבודות חקר ולמידה באמצעים ממוחשבים.

אנטומיה יישומית למחול

עוסקת בהכרת מערכות גוף האדם הקשורות ישירות לתנועה (שלד ושרירים) ויישום ידע תיאורטי זה על מנת לספק תמיכה לתחומים המעשיים של פעילות גופנית בכלל ושל מקצועות המחול בפרט.  מטרת לימוד התחום לצייד את התלמיד בידע על מנת שיוכל להכיר את היכולות הגופניות שלו ולאפשר לו שימוש נכון ויעיל יותר בגוף, תוך הימנעות ממתח ועומס מיותרים ובכך לסייע לצמצם פציעות מחול שהן רבות ופוגעות לעיתים תכופות מדי בשגרת השיעורים והחזרות.

מוסיקה למחול

התלמידות יכירו את המוזיקה כאמנות הנמצאת בדיאלוג עם המחול ומשולבת בו וכן שיעשו שימוש מושכל במוזיקה בעת שילובה במחול. התכנית מכוונת להפגיש את התלמידות עם אבני היסוד, המרכיבים המוסיקאליים ורפרטואר מוסיקלי רלוונטי למחול. הוראת תולדות המוסיקה לתלמידי מגמת המחול מתמקדת במוסיקה האמנותית המערבית.

תולדות המחול

תחום תיאורטי המהווה תשתית משותפת לכל תחומי הדעת של מקצוע המחול ומאפשר התבוננות מושכלת במחול כמשקף חברה תרבות ואומנות. באמצעותו ניתן לפתח מתודולוגיות של חקר והערכת יצירות מחול . במסגרת לימודי תולדות המחול יחשפו התלמידות להיבטים מתחום ההיסטוריה, הפילוסופיה, הסוציולוגיה והאסתטיקה.

06 שיטת PBT

בבנייה